נגה

מתוך Astropedia

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נגה
נגה.
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת
מיקום: מסלול סביב השמש
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 108,208,930
רדיוס מסלול: 0.723 י"א AU
אפהליון: 108,942,109 ק"מ
(0.728 י"א AU)
פריהליון: 107,476,259 ק"מ
(0.718 י"א AU)
אקסצנטריות: 0.0068
זמן הקפה: 224.7
נטיית מסלול: 3.395°
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 6,052±1 ק"מ
צפיפות ממוצעת: 5.204 גרם/סמ"ק
אלבדו: 0.65

כוכב הלכת נגה (Venus) הינו כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש. נגה הינו כוכב לכת ארצי (סלעי) והוא השישי בגודלו ובמסתו במערכת השמש. קרבתו לשמש ולכדור הארץ גורמת לו להיות לעיתים ה"כוכב" הבהיר ביותר בשמים (למעט השמש והירח) ומכאן שמו העברי. עוד שמות עבריים של כוכב הלכת הם איילת השחר ואיילת הערב שניתנו לו מאחר וניתן לראותו לאחר שקיעת השמש או לפני זריחתה וזאת בגלל שמסלולו פנימי לזה של הארץ. שמו הלועזי Venus, הוא שמה של אלת היופי הרומאית. בשפות לטיניות, יום שישי מכונה על-שם נגה (למשל, Vendredi או Viernes).

נגה הוא תאומו של כדור הארץ מבחינת גודלו והרכבו אך לשני כוכבי הלכת אטמוספרה שונה לגמרי. פני השטח הוולקנים של כוכב הלכת נגה מוסתרים ע"י שכבה עבה של אטמוספרה צפופה בלחץ אטמוספרי הגבוה פי 90 מזה של כדור הארץ. האטמוספרה של נגה מכילה בעיקר פחמן דו-חמצני וענני חומצה גופרתית. אטמוספרה צפופה זו גורמת לאפקט חממה מוגבר ולטמפרטורה של למעלה מ-450 מעלות צלזיוס. הלחץ האטמוספרי בנגה, הגבוה פי מאה מהלחץ האטמוספרי בכדור הארץ, הביא להשמדתן של מספר חלליות מחקר רוסיות שנחתו על פני השטח הלוהטים בשנות ה-70 וה-80. בניגוד לכל כוכבי הלכת האחרים, נגה סובב סביב צירו בכיוון הפוך לתנועתו סביב השמש ובנוסף לכך, זמן ההקפה שלו ("שנת" נגה = 225 ימי ארץ) קצר מזמן הסיבוב שלו ("יום" נגה = 243 ימי ארץ). לנגה אין ירחים ואין טבעות.

תוכן עניינים

מבנה, הרכב ופני השטח

מבנים טופוגרפים על פני השטח של נגה הקרויים רכסים מורכבים (Tessara). אזורים אלו נוצרים כאשר הקרום של כוכב הלכת נדחף כלפי מעלה, מתקפל, נבקע ונשבר.
מבנים טופוגרפים על פני השטח של נגה הקרויים רכסים מורכבים (Tessara). אזורים אלו נוצרים כאשר הקרום של כוכב הלכת נדחף כלפי מעלה, מתקפל, נבקע ונשבר.
תמונה שצולמה ע"י החללית הסוביטית ונרה 13 (Venera 13) שנחתה על כוכב הלכת נגה בשנת 1982.
תמונה שצולמה ע"י החללית הסוביטית ונרה 13 (Venera 13) שנחתה על כוכב הלכת נגה בשנת 1982.


מפה טופוגרפית של כוכב הלכת נגה כפי שהורכבה מתמונות מכ"מ שצולמו ע"י החללית מגלן של סוכנות החלל האמריקאית NASA. הצבע הכחול מציין אזורים נמוכים ואדום אזורים גבוהים.
מפה טופוגרפית של כוכב הלכת נגה כפי שהורכבה מתמונות מכ"מ שצולמו ע"י החללית מגלן של סוכנות החלל האמריקאית NASA. הצבע הכחול מציין אזורים נמוכים ואדום אזורים גבוהים.
מפה טופוגרפית של נגה כפי שצולמה באמצעות מכ"מ ע"י החללית מגלן של סוכנות החלל האמריקאית NASA. במפה נראים בין היתר, הר מקסוול, רמת אישתר (Ishtar Terra), מישור סדנה (Sedna Planitia), מישור גוויניבירה (Guinevere Planitia), אזור בטה (Beta Regio), אזור טמיס (Themis Regio), מישור לויניה (Lavinia Planitia), אזור עובדה (Ovda Regio) ורמת אפרודיטה (Aphrodite Terra).
מפה טופוגרפית של נגה כפי שצולמה באמצעות מכ"מ ע"י החללית מגלן של סוכנות החלל האמריקאית NASA. במפה נראים בין היתר, הר מקסוול, רמת אישתר (Ishtar Terra), מישור סדנה (Sedna Planitia), מישור גוויניבירה (Guinevere Planitia), אזור בטה (Beta Regio), אזור טמיס (Themis Regio), מישור לויניה (Lavinia Planitia), אזור עובדה (Ovda Regio) ורמת אפרודיטה (Aphrodite Terra).

נגה זהה בגודלו, מסתו והרכבו לכדור הארץ ועל-כן ההערכה היא כי גם מבנהו הפנימי זהה לזה של הארץ, כך שבתוכו גרעין, מעטפת מגמתית וכרום. קוטרו של נגה קטן בכ-640 ק"מ (כ-5%) מקוטרו של הארץ וצפיפותו עומדת על 5.2 גרם לסמ"ק ביחס לצפיפות הארץ שהינה 5.5 גרם לסמ"ק, כלומר כדור הארץ מכיל יותר ברזל וניקל. כמו כדור הארץ גם נגה הוא כוכב לכת פעיל גאולוגית ומכיל למעלה מ-160 הרי געש שקוטרם גדול מ-100 ק"מ. מערך וולקני בסדר גודל דומה נמצא על כדור הארץ רק באיי הוואי. כמעט כל פני השטח של נגה מכוסים ב-"ימות" של לבה שיוצרות מישורים כמו גם מבנים ייחודיים מבחינה גיאולוגית.

שתי רמות גדולות בולטות מעל לפני השטח ונוצרו כנראה ע"י פעילות טקטונית של שבירה והעתקה: "רמת אפרודיטה" (Aphrodite Terra) דרומית לקו המשווה שגודלה כיבשת אפריקה, ו-"רמת אישתר" (Ishtar Terra) בסמוך לקוטב הצפוני כגודלה של אוסטרליה. שני האזורים מכונים על-שם אלות האהבה מהמיתולוגיות היוונית והאשורית-בבלית.

הר מקסוול, שנמצא בקצה המזרחי של ארץ אישתר, הוא ההר הגבוה ביותר על נגה ומתנשא לגובה של כ-11 ק"מ מעל הגובה הממוצע של פני השטח.

אטמוספרה ואפקט החממה

כוכב הלכת נגה כפי שצולם ע"י החללית גלילאו של נאס"א. מעטפת עננים סמיכה איננה מאפשרת לצפות בפני הקרקע של נגה באופן ישיר.
כוכב הלכת נגה כפי שצולם ע"י החללית גלילאו של נאס"א. מעטפת עננים סמיכה איננה מאפשרת לצפות בפני הקרקע של נגה באופן ישיר.

אם מבחינת המבנה וההרכב נגה הוא תאומו של כדור הארץ, מבחינה אטמוספרית נגה שונה לחלוטין מכוכב הלכת הכחול. האטמוספרה של נגה מורכבת בעיקרה (96.5%) מפחמן דו-חמצני, מעט חנקן מולקולרי (3.5%) ושברי אחוז של גזים אחרים. הלחץ האטמוספרי על פני השטח של נגה עומד על 93 באר הזהה ללחץ מתחת לקילומטר אחד של מי ים בכדור הארץ. צפיפותה והרכבה של האטמוספרה גורמת לאפקט חממה מואץ ולעלייה דרמטית בטמפרטורות: בעוד כוכב הלכת מתחמם ע"י קרינת השמש בעיקר מספיגה של אור נראה, הוא פולט חום בקרינה תת-אדומה שנבלמת ע"י הפחמן הדו-חמצני שבאטמוספרה, כך שהחום נשמר בכוכב הלכת ולא נפלט אל החלל. אפקט החממה בנגה יעיל כל כך עד שגם בצד הלילה של כוכב הלכת הטמפרטורה נותרת גבוהה, בגלל הסעת החום ע"י רוחות מהירות (המהירות הממוצעת של הרוח על פני נגה הינה כמטר לשנייה) והשוואת לחצים, על-אף הסיבוב האיטי מאד (243 ימי ארץ!) של נגה סביב צירה.

מעבר לכך, הטמפרטורה הממוצעת על-פני נגה היא כ 464 מעלות צלזיוס, גבוה יותר מטמפרטורת היום בכוכב חמה (כ-420 מעלות צלזיוס), על-אף שכוכב חמה סופג בערך פי ארבעה יותר קרינת שמש מנגה. בנגה אין עונות שנה משום שציר הסיבוב של כוכב הלכת כמעט ומאונך למישור התנועה סביב השמש (2.7 מעלות), כך שקרינת השמש הפוגעת בקו רוחב מסוים איננה משתנה עם הקפת השמש (ראו: עונות השנה על כדור הארץ).

להשלים את תמונת השאול המצטיירת, בשכבות הגבוהות של האטמוספרה נמצאים עננים של חומצה גופרתית שמורידות טיפות של גשם חומצי. עננים אלו חוסמים כ-60% מהאור הנראה המגיע אל כוכב הלכת כך שבצרוף לאטמוספרה הצפופה, התאורה בשעות היום היא חלשה ושקיפות האוויר נמוכה. באטמוספרה של נגה נחזתה גם פעילות חשמלית של ברקים ורוחות עזות של 300 קמ"ש מנשבות מעל העננים.

למעשה, האטמוספרה של נגה כה סמיכה עד כי לא ניתן לצפות בפני כוכב הלכת בתצפיות באור נראה. רב המידע שלנו על נגה מגיע מתצפיות מכ"מ של חלליות שהקיפו אותו וגשושיות שנחתו עליו.

זמני סיבוב והקפה

נגה סובב סביב צירו בניגוד לכיוון הקפתו את השמש (retrograde motion). לחילופין, ניתן לתאר את נגה ככוכב לכת שסובב "על ראשו" עם ציר סיבוב שנמצא בזווית של 177.3 מעלות ביחס למישור המילקה (בניגוד ל-2.7 מעלות). כמו כן, נגה הוא כוכב הלכת היחידי שה"יום" שלו (זמן סיבוב סביב צירו) הוא ארוך יותר מה"שנה" שלו (זמן הקפת השמש): 243 ימי ארץ לעומת 224.65 ימי ארץ. זמן הסיבוב של נגה סביב צירו הוא גם הארוך ביותר מבין כל כוכבי הלכת (השוו ל-24 השעות של כדור הארץ, למשל). הסיבה להתנהגות הדינמית הייחודית של נגה איננה מובנת לאשורה וככל הנראה נובעת מהתנגשות של גוף גדול בנגה במהלך ההיסטוריה של כוכב הלכת.

מחזור ההקפה של נגה סביב השמש נמצא בתהודה (תהודת תנועה ממוצעת) עם מחזור ההקפה של כדור הארץ סביב השמש. על כן 13 הקפות של נגה סביב השמש, כדור הארץ מבצע 8 הקפות סיב השמש.

שדה מגנטי

לנגה שדה מגנטי קטן וחלש יותר מזה של כדור הארץ והוא נוצר מאינטראקציה בין רוח השמש לשכבות הגבוהות של האטמוספירה (היוניספירה). בכדור הארץ, לעומת זאת, השדה המגנטי נוצר מפעילות תרמית בליבה, כפי שמתרחש בדינמו: סיבוב של גוף מתכתי בתוך תווך היכול להסיע חום (כמו הגרעין החיצוני הנוזלי של הארץ). ההבדל המשמעותי בין השדות המגנטיים של שני כוכב הלכת הינו מפתיע בהתחשב בדימיון הרב בין נגה לכדור הארץ. ישנם שני הסברים אפשריים לתופעה זו:

  • סיבובו של נגה סביב צירו הינו איטי מדי (ארוך פי 243 מסיבוב הארץ) בכדי לאפשר פעולתו של דינמו "יעיל".
  • המעטפת המגמתית המקיפה את ליבתו של נגה היא בעלת טמפרטורה אחידה, ולכן הסעת חום החוצה איננה אפשרית.

השדה המגנטי החלש של נגה איננו מהווה מכשול משמעותי בפני רוח מהשמש וקרניים קוסמיות וייתכן שהדבר מביא לכדי התפרקות חשמלית עודפת בעננים הצפופים של כוכב הלכת.

תצפית בנגה

מסלול נגה וכדור הארץ סביב השמש. מצוינים האירועים החשובים במהלך המחזור הסינודי של נגה (מחזור סינודי הינו המחזור כפי שנראה ע"י צופה מכדור הארץ). כאשר נגה נמצא בקרבה זוויתית לשמש לא ניתן לצפות בו (ראו גם: כללי בטיחות בתצפית שמש).
מסלול נגה וכדור הארץ סביב השמש. מצוינים האירועים החשובים במהלך המחזור הסינודי של נגה (מחזור סינודי הינו המחזור כפי שנראה ע"י צופה מכדור הארץ). כאשר נגה נמצא בקרבה זוויתית לשמש לא ניתן לצפות בו (ראו גם: כללי בטיחות בתצפית שמש).

מכיוון שמסלולו של נגה פנימי למסלול הארץ, נגה נראה תמיד בסמוך לשמש, בטרם הזריחה או מיד לאחר השקיעה. בעבר, תרבויות שונות נטו לחשוב כי מדובר בשני כוכבי לכת שונים: כוכב הערב וכוכב הבוקר ("איילת השחר"). המרחק הזוויתי המרבי (Elongation) של נגה מהשמש הוא 46 מעלות.

קרבתו של נגה לכדור הארץ ולשמש גורמת לו להיות מגרמי השמים הבהירים ביותר לאחר השמש והירח, עם ערכי בהירות של -3.8 עד 4.6-. כאשר נגה רחוק יחסית מהשמש הוא קל מאד לצפייה מפאת בהירותו הגבוהה. כאשר נמצאים באתר חשוך ניתן להבחין בכך שאורו של נגה גורם להטלת צל. למעשה, נגה כה בהיר שניתן להבחין בו בעין בלתי מצוידת גם בצהרי היום.


בדומה לירח ולכוכב הלכת חמה, גם לנגה יש מחזור מופעים מלא, קרי הוא הופך מחרמש למלא וממלא לחרמש. כאשר נגה מבציע ממזרח לשמש, וניתן לראותו בשעות הערב, אזי הוא נמצא מאחורי השמש ונראה לצופה מכדור הארץ מלא, לאחר שהוא מתקרב לכדור הארץ, בהירותו עולה, קוטרו הזוויתי עולה והמופע שלו קטן (הוא מתרוקן והופך לחרמש) עד אשר הוא חולף בין כדור הארץ לשמש. במקרה כזה, לעיתים נדירות, עובר נגה בדיוק בין כדור הארץ לשמש ובמקרה כזה יכול להתרחש מעבר של נגה על פני השמש (טרנזיט). כאשר נגה עובר מערבית לשמש הוא הופך לכוכב בוקר והוא נראה כחרמש שהולך ומתמלא, וקוטרו הזוויתי קטן כתוצאה מכך שהוא מתרחק מכדור הארץ. מחזור סינודי מלא כזה של נגה אורכו כ-584 יום. מחזור המופעים של נגה הינו אחת העדויות התצפיתיות ששכנעו את גלילאו בנכונות המודל ההליוצנטרי הממקם את השמש במרכז מערכת השמש. כאשר נגה בשיא קירבתו לכדור הארץ, קוטרו הזוויתי המירבי הינו 66 שניות קשת ואילו קוטרו הזוויתי המינמלי הינו 9.7 שניות קשת. בשיא בהירותו מגיע נגה לבהירות נראית של -4.6. באיור הבא נראה מסלול נגה וכדור הארץ סביב השמש ומצוינים האירועים החשובים במהלך המחזור הסינודי של נגה (מחזור סינודי הינו המחזור כפי שנראה ע"י צופה מכדור הארץ). כאשר נגה נמצא בקרבה זוויתית לשמש לא ניתן לצפות בו (ראה גם כללי בטיחות בתצפית שמש). על מנת לראות את מחזור המופעים של נגה יש צורך בטלסקופ וזאת מאחר וקוטרו הזזויתי של נגה קטן מכושר ההפרדה של העין האנושית.


מסלולו של נגה מוטה בכ-3.4 מעלות ממישור המילקה, כך שנגה תראה לצופה מהארץ כעוברת מעל או מתחת לשמש כאשר היא חוצה את קו הראיה של הארץ לשמש. יחד עם זאת, במצבים גיאומטרים מסוימים נגה עוברת על רקע השמש, כך שצללית שחורה נעה על-פני השמש בשעות היום. אירוע אסטרונומי כזה מכונה מעבר נגה ומתרחש בזוגות כל כ-120 שנה, והוא איפשר לאסטרונומים במאה ה-18 למדוד במדויק את המרחק בין כדור הארץ לשמש.


אפימרידים של כוכב הלכת נגה

שימו לב: בטבלת זמני הריחוק הזוויתי המרבי של נגה מופיעים התאריכים שבהם מתרחש הריחוק המרבי, הנטייה של נגה בזמן הריחוק המרבי, זווית הריחוק המרבי (אלונגציה מרבית), בהירותו והפאזה שלו. האלונגציה הינה חיובית כאשר הגוף נמצא מזרחית לשמש, קרי ניתן לראותו בערב, ושלילית כאשר הגוף מערבית לשמש וניתן לראותו לפנות בוקר.

ראו גם

הרצאות וידאו

קישורים חיצוניים

ספרות מקצועית

מחברים


דוד פולישוק, ערן אופק

כלים אישיים